החלטה בתיק ת"א 836-01-12

לפניי בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים ועיון בהם אשר הוגשה ע"י התובעת (להלן:" המבקשת") כנגד הנתבעים (להלן:" המשיבים").

הבקשה הוגשה במסגרת תביעה אשר הוגשה נגד המשיבים ועניינה בהפרות חוזיות שנעשו ע"י המשיבה 1  בניגוד למערכת ההסכמות אשר נחתמה בין המבקשת למשיבה 1, בעוולת גזל  ותרמית שנעשו ע"י המשיבה 1 , בעשיית עושר ולא במשפט משהמשיבה 1 התעשרה  על חשבון המבקשת שלא כדין שעה שהעבירה למבקשת סכומים בחוסר, ברשלנות שנעשתה מצד המשיבים , מכוח חוק איסור לשון הרע כתוצאה ממעשיו ומחדליו של המשיב 2 , ומכוח חוק עוולות מסחריות כתוצאה ממעשיו ומחדליו של המשיב 2.

עיקר טענתה של המבקשת בתביעתה מתבססת על הטענה כי  ע"פ ההסכם אשר נחתם בין המבקשת למשיבה 1 , היה על המשיבה 1 לשלם לה עמלות אשר שיעורן ייגזר מפעילותה של התובעת ומרווחיות פעילותה.

לטענת המבקשת המשיבה לא מסרה נתונים מדויקים בכל הקשור לרווח שנבע מפעילותה, העלימה ממנה רווחים רבים ובצעה קיזוזים שונים מרווחיה מבלי שהנפיקה למבקשת חשבוניות עבור הסכומים שקיזזה.

לאור האמור לעיל, עתרה המבקשת בתביעתה הן לסעד כספי בגין חוב המשיבה 1 למבקשת ובגין העוולות השונות אשר נגרמו לה ע"י המשיבים , והן לסעד למתן חשבונות ובמסגרת זו להמצאת כל המסמכים של כל העסקאות אשר יש בהם כדי להוכיח את הרווח אשר נבע מכל עסקה ועסקה בה הייתה מעורבת המבקשת לרבות קיזוז שנעשה לטענתה בעמלות שינתנו לה.

בבקשתה טוענת המבקשת כי משעיקר תביעתה הינו בעמלות המגיעות לה בגין עסקאות נופש שארגנה עבור הנתבעת, חישוב הרווח יכול להיעשות רק ע"י קבלת נתונים ואסמכתאות אשר ישקפו את הרווח האמיתי שנבע  למשיבה כתוצאה מפעילותה של המבקשת, אשר הם אשר ילמדו על גובה הרווח האמיתי שנבע למשיבה ויוכיחו את טענותיה.

מנגד טוענים המשיבים בתגובתם  לבקשה כי דרישת המבקשת הינה  גורפת, מהווה הכבדה בלתי סבירה ) ומהווה ניסיון למסע דיג פסול.

לטענתה הויכוח הינו על זכאות המבקשת לקבלת העמלות הבונוס כשאין כל טענה כי ההכנסות שנרשמו ע"י המשיבה בדו"חות ההתחשבנות לאורך תקופת ההתקשרות אינן ההכנסות עליהן דיווחה המבקשת ואין כל טענה, כי התשלומים ששולמו לספקים אינם התשלומים המצויים בדו"חות , כשלאורך כל ההתקשרות בין הצדדים אף לא נטענו טענות אלו, ועל כן אין כל רלוונטיות לכל המסמכים הללו.

מוסיפים המשיבים כי עצם הגשת התביעה ע"י המבקשת אינה מזכה אותה בגילוי כל המסמכים , אלא לאחר שיתבררו זכויותיה ע"פ ההסכם.

עוד טוענים המשיבים, כי הבקשה מופרכת ומידע רב מצוי בידי המבקשת עצמה (סעיף 24.1 לבקשה) , כי חלק גדול מהמסמכים אינו רלוונטי (סעיפים 24.1- 24.2 לבקשה)  וכי חלק מהמסמכים הינם בגדר סודות מסחריים ועל כן אין לגלותם(סעיפים 24.2, סעיף 24.6).

באשר לדו"ח המפרט את העסקאות שנעשו באמצעות כרטיס האשראי (סעיף 24.3 לבקשה) טוענים המשיבים כי מסמכים אלו גולו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים הכללי( אותיות כד'-כז') ומסרה לה עותק מהם.

לאחר עיון בבקשה בתגובה לה ובשים לב לעניינה של התביעה ולסעדים המבוקשים במסגרתה , סבורני כי דין הבקשה בשלב זה להידחות, ואפרט:

עיון בכתב התביעה מגלה כי התביעה כוללת הן סעד כספי והן סעד למתן חשבונות.

באשר לניהול תביעה למתן חשבונות פסק בית המשפט העליון בעא 127/95 מועצת הפירות יצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ , פ"ד נא (4) 337, 344:

            "תובענה למתן חשבונות מתנהלת בדרך כלל בשני שלבים: בשלב הראשון קובע בית המשפט אם התובע אכן זכאי לחשבונות מן הנתבע. אם בית המשפט מכריע כי התובע זכאי לחשבונות, מוציא ביץ המשפט צו למתן חשבונות ועובר לשלב השני, ובו נדרש הנתבע לשכנע שהחשבונות שנמסר נאותים (ראו עא 127/83  בר-לב ואח' נ' לוינזון ואח'[1], בעמ' 255)".

עוד נפסק, שם:

" כדי שהתובע מתן חשבונות יזכה בצו בשלב הראשון, עליו להוכיח קיומם של שני תנאים: ראשית, עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות (ראו רע"א 5064/90 סאסי נ' יקבי ארזה ת.ר.ז. בע"מ [2] , בעמ' 132 ). שנית עליו להוכיח - ולו לכאורה - כי קמה לו "זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות..." ( ע"א 4724/90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [3] , בעמ' 584 ). אם התקיימו תנאים אלו, ובהיעדר סיבה אחרת המצדיקה הימנעות ממתן החשבונות - כגון חיסיון או היעדר הצורך בחשבונות לצורך הבירור הכספי - ייתן בית - המשפט צו למתן חשבונות.

באשר לבקשה לגילוי מסמכים במסגרת תביעה למתן חשבונות נקבע ברעא 9322/07   Products Company Gerber נ' חברת רנדי בע"מ (מאגר משפטי נבו) כך:

"כאשר מדובר בתביעה למתן חשבונות, הכלל הוא כי יש להורות על גילוי מסמכים רק ככל שצעד זה נדרש לליבון השאלה האם יש מקום ליתן סעד של מתן חשבונות. אין ליתן צו גילוי מסמכים, אשר יש בו משום הגשמה של הסעד הנדרש בתביעה העיקרית (ראו: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ש' לוין עורך, 1995) 430; רע"א 3576/94 השיקמה הוצאה לאור בע"מ נ' רום, פ"ד מח(4) 388, 395 (1994)).